יסודות האבטחה
משולש CIA: סודיות, שלמות וזמינות
משולש CIA בהסבר: סודיות, שלמות וזמינות, עם דוגמאות מהיום־יום, בדיקות hash וחתימה ועשרה אירועים לסיווג.
מה אבטחת סייבר כוללת, משולש CIA, הדרכים הנפוצות שבהן מערכות נכשלות, ותרגיל ראשון בטוח עם hash על המחשב שלך.
אבטחת סייבר היא העבודה של הגנה על מחשבים, רשתות, תוכנה והנתונים שהם מחזיקים מפני גישה לא מורשית, נזק ושימוש לרעה, והחזרתם לפעולה כשמשהו משתבש. המילון של NIST מגדיר אותה כמניעת נזק למערכות, הגנה עליהן ושחזורן, כך שהמידע יישאר זמין, שלם, אותנטי, סודי ובלתי ניתן להכחשה.
ההגדרה רחבה בכוונה. היא כוללת מדיניות סיסמאות, חוק בחומת אש, גיבוי, סקירת קוד ושיחת טלפון לאישור בקשת תשלום.
את רוב עבודת האבטחה מתארים בעזרת שלוש תכונות. המילון של NIST מגדיר כל אחת מהן.
אירועים אמיתיים פוגעים לעתים קרובות ביותר מאחת. כופרה שגם מעתיקה את הנתונים שלך שוברת זמינות וסודיות יחד. המשולש הוא רשימת בדיקה לשאלה "מה בדיוק השתבש?", והוא עובד גם לתוקפים וגם למגינים. בודק שואל איזו תכונה חולשה מאפשרת לו לשבור. מגן שואל על איזו תכונה בקרה שומרת.
חולשה היא נקודת תורפה, כמו תוכנה שלא עודכנה או סיסמה בשימוש חוזר. איום הוא מי שיכול לנצל אותה, כמו קבוצה עבריינית או גורם פנימי רשלן. סיכון הוא הסבירות וההשפעה של מקרה כזה. לעתים רחוקות מסירים סיכון לגמרי. מחליטים אילו סיכונים להפחית, להעביר או לקבל.
אף אחד מאלה לא דורש מיומנות מתקדמת כדי לגרום נזק, ולכן היסודות חשובים.
שום בקרה לבדה לא עוצרת הכול, ולכן מגינים בונים שכבות. סיסמה גנובה לא אמורה להספיק כדי להגיע לנתונים, ומחשב נייד שנפרץ לא אמור להספיק כדי להגיע לכל שרת.
NIST Cybersecurity Framework מארגן את אותם רעיונות לפונקציות: Govern, Identify, Protect, Detect, Respond ו-Recover. כדאי לקרוא את ה-framework עצמו באתר של NIST, ולא סיכום שלו.
לאבטחת סייבר יש שני צדדים שזקוקים זה לזה. מגינים בונים מערכות ומנטרים אותן. אנשי התקפה, כמו פנטסטרים וצוותי רד טים, תוקפים מערכות כדי למצוא חולשות לפני שעבריינים ימצאו אותן. הצד ההתקפי לגיטימי רק על מערכות שמותר לך לבדוק: המחשבים שלך, מעבדה שבנית, או יעד שהבעלים שלו נתן לך הרשאה בכתב וסקופ מוגדר. העובדה שאפשר להגיע למערכת מהאינטרנט לא אומרת שמותר לך לבדוק אותה.
את תכונת השלמות אפשר לראות בפעולה עם פונקציית hash. hash קריפטוגרפי כמו SHA-256 הופך כל קלט לטביעת אצבע באורך קבוע. שינוי של תו אחד בקלט משנה את טביעת האצבע לגמרי. כך בודקים שקובץ שהורד תואם לקובץ שהמפרסם שחרר.
הפקודות האלה רצו ב-Git Bash על Windows 11. הן עובדות גם בטרמינל של Linux או macOS שיש בו sha256sum (ב-macOS הפקודה היא shasum -a 256). הן נוגעות רק בטקסט שמקלידים, ולא בשום דבר ברשת.
printf 'notholy' | sha256sum | cut -d' ' -f1
printf 'notholy2' | sha256sum | cut -d' ' -f122d877c3c676415aa2de4720884d52a36b60beff37f0c5468dc45ac9366e3c22
500b373e094e8eaa968be463e24fb8c944bb04d325a1da543ad91972a0a700aeשני הקלטים נבדלים בתו אחד, ול-digests אין שום דבר משותף שנראה לעין. hash הוא חד־כיווני: אי אפשר לחשב בחזרה את notholy מתוך ה-digest, אפשר רק לחשב hash של ניחוש ולהשוות. hash לבדו לא מוכיח מי פרסם קובץ, אלא רק שהתוכן תואם לערך שהתקבל ממקום מהימן.
השלב הבא הוא לנסות על קובץ אמיתי. מורידים מתקין כלשהו מהאתר הרשמי של יצרן, מוצאים את ה-checksum שהיצרן מפרסם ומשווים אותו לפלט של sha256sum על העותק שלך. אם שני הערכים שונים, לא להריץ את הקובץ.
מתחילים בהרגלים הקטנים: עדכונים פעילים, מנהל סיסמאות, אימות רב־שלבי בחשבונות החשובים שלך. אחר כך לומדים איך רשתות וה-web עובדים, כי רוב התקיפות וההגנות יושבות עליהם. המאמר הבא מכסה קריפטוגרפיה, כולל hashing, לעומק רב יותר. לתרגול מעשי, אפשר להריץ אפליקציית אימון פגיעה בכוונה כמו OWASP Juice Shop במעבדה שבבעלותך, או להשתמש ב-NotHoly כדי לתכנן ולסקור את עבודת המעבדה שלך. כל בדיקה צריכה להישאר בתוך מערכות שיש לך הרשאה לגעת בהן.
יסודות האבטחה
משולש CIA בהסבר: סודיות, שלמות וזמינות, עם דוגמאות מהיום־יום, בדיקות hash וחתימה ועשרה אירועים לסיווג.
יסודות האבטחה
ההבדל בין חולשה, איום, סיכון ואקספלויט, איך CWE ו-CVE נותנים שמות לפגמים, ולמה גם לפגמים שאי אפשר להגיע אליהם יש משקל.
יסודות האבטחה
דיאגרמות זרימת נתונים, גבולות אמון ושש הקטגוריות של STRIDE, ואז מידול של OWASP Juice Shop מקומי ב-Threat Dragon.