איך ליצור חשבון GitHub ואת ה-repository הראשון

repository ב-GitHub הוא תיקייה ש-Git עוקב אחריה. כל שינוי בקבצים שלה נשמר כ-commit, כך שאפשר לקרוא את ההיסטוריה מאוחר יותר ולראות מה השתנה. השיעור הזה מראה איך ליצור חשבון, לפתוח repository ולבצע שני commits, הכול בדפדפן. לא צריך רקע בתכנות ולא צריך כלי אבטחה.

#מה צריך

• כתובת אימייל שיש לך גישה אליה.
• שם משתמש שנוח לך שיהיה ציבורי.
• דפדפן. בשיעור הזה לא צריך להתקין כלום.

#1. יצירת החשבון

נכנסים ל-github.com ועוברים את תהליך ההרשמה באתר. כדאי להשתמש בסיסמה ייחודית, ועדיף לשמור אותה במנהל סיסמאות. אחר כך מפעילים אימות דו־שלבי בהגדרות האבטחה של החשבון. המדריך הרשמי ל-2FA מפרט את אמצעי הגורם השני הזמינים. SMS זמין רק בחלק מהמדינות.

הממשק של GitHub משתנה עם הזמן. אם תווית בהמשך לא תואמת למה שמופיע על המסך, אפשר להיעזר ב-מדריך Hello World.

#2. יצירת repository

פותחים את תפריט היצירה בפינה הימנית העליונה ובוחרים New repository. המדריך הרשמי מתאר את השדות האלה:

• Owner: החשבון האישי שלך.
• Name: עד 100 תווים, באותיות ASCII, ספרות והתווים ., - וגם _.
• Description: תקציר קצר, לא חובה.
• Visibility: ציבורי או פרטי.
• Initial files: לא חובה, README, ‏.gitignore ורישיון.

נותנים את השם security-learning-notes, מוסיפים תיאור קצר, ובזמן הלמידה בוחרים Private. מסמנים את האפשרות להוסיף README ויוצרים את ה-repository.

נראות פרטית מגבילה את מי שיכול לראות את ה-repository. היא לא הופכת אותו למקום בטוח לסיסמאות או למפתחות, כפי שסעיף 6 מסביר.

#3. עריכת ה-README

פותחים את README.md ולוחצים על סמל העיפרון כדי לערוך אותו בדפדפן. מחליפים את התוכן במשהו ספציפי:

# My Security Learning Notes

This repository contains exercises I created while learning cybersecurity.

## Topics
- How DNS works
- Encoding versus encryption

## Scope
All exercises use local labs or systems I own.

כותבים הודעה קצרה שמתארת את השינוי, למשל Document learning goals, ומבצעים commit. ‏commit הוא שינוי שמור עם הודעה וחותמת זמן. GitHub שומר אותו כחלק מהיסטוריית ה-repository.

#4. הוספת קובץ שני וביצוע commit

בוחרים Add file ואז Create new file. בשדה השם מקלידים notes/first-lesson.md. הקלדת לוכסן יוצרת תיקייה. בגוף הקובץ כותבים פסקה אחת שמסבירה את ההבדל בין hash של סיסמה להצפנה. hash הוא טביעת אצבע חד־כיוונית של נתונים, שמשמשת לבדיקת ערך בלי לשמור את הערך עצמו. הצפנה הפיכה לכל מי שמחזיק במפתח. מבצעים commit לקובץ עם הודעה משלו, למשל Add first lesson notes.

commits נפרדים מקלים על קריאת ההיסטוריה. כל commit צריך לתאר רעיון אחד.

#5. קריאת ההיסטוריה

פותחים את היסטוריית ה-commits של ה-repository. אמורים להופיע לפחות שני commits עם הודעות מובנות. היכולת להסביר מה השתנה ולמה חשובה יותר ממספר ה-commits.

אם Git מותקן במחשב, אותה היסטוריה זמינה משורת הפקודה. הרצתי את זה על repository לניסיון עם commit אחד ועם אותה הודעה:

git log --oneline

הפלט של ההרצה:

03c208a Document learning goals

ה-hash אצלך יהיה שונה. ב-Windows, ‏Git עשוי להדפיס גם אזהרה על סיומות שורה ב-commit הראשון. האזהרה לא משנה את ה-commit.

#6. סודות נשארים מחוץ ל-repository

לפני העלאת קובץ כלשהו צריך לבדוק שאין בו קובצי .env, טוקני גישה, נתוני לקוחות, פרטי התחברות לענן ולוגים פרטיים. קובץ .gitignore אומר ל-Git לדלג על קבצים תואמים, וזה עוזר למנוע תקלות. הוא לא מסיר סוד שכבר נכנס ל-commit, כי ה-commit הישן נשאר בהיסטוריה.

דוגמה לקובץ .gitignore בפרויקט לימודי:

.env
*.pem
*.log

אם סוד נכנס ל-commit בטעות, קודם כול מבטלים אותו או מחליפים אותו. אחרי שהסוד בוטל או הוחלף, הערך הישן כבר לא נותן גישה, ולכן ייתכן שלא שווה לשכתב את ההיסטוריה. המדריך של GitHub על הסרת מידע רגיש מכסה את שני השלבים, כולל תופעות הלוואי של שכתוב.

#7. טעויות נפוצות

• הדבקת טוקן ב-README כדי לבדוק אותו.
• הנחה ש-repository הוא פרטי בלי לבדוק את הגדרת הנראות.
• העלאת קובץ אמיתי של לקוח כדי להתאמן עליו. עדיף נתונים סינתטיים.
• צירוף שינויים רבים שלא קשורים זה לזה ל-commit אחד. עדיף לחלק את העבודה ל-commits קטנים יותר.

#8. מה ללמוד הלאה

repository בדפדפן עוזר להבין מבנה והיסטוריה. השלב הבא הוא ללמוד מה Git עושה על המחשב שלך, ואחר כך איך git clone יוצר עותק מקומי של repository כדי לעבוד עליו בבטחה.

ב-repository הזה כדאי לשמור רק הערות ותרגילים שנוח לך להראות לכל אחד.